Chapter

46

AND the word of the LORD came unto me, saying: My prophet, speak thou unto Israel this word, also this word to lay up against that day, a word to bring down the high places of Rome and Carmel, and a word to shake the powers of the nations; to lay in store, a day to build the shield of Jacob, that I may bring the younger to age and set them up in that day as an anchor, a reserve I shall not deplete. No, they shall not be depleted, but they shall be a fine oil, a fragrant oil in a jug that I shall pour out on all nations and yet it shall not empty nor its line decline. 

   This is what they shall do to lay in store against that day: In the year of the 70th hebdomad of the Gentiles, counting from Passover unto the 50th day, for I am the only shield and buckler unto Israel;

   Therefore in those 50 days, let them enquire of me thusly, for I shall hear them, and there shall be no doubt. Enquire of me of thy whole heart. There shall not a man or child waver.

   Enquire of the LORD your God: Did I come in the flesh amongst their fathers at the time appointed by my servant Daniel? I shall not hearken unto a lackey, or of him that doth not enquire heavily of my spirit to know.

   They shall enquire thusly:

   In the volume of the books is it written that I should do this, that Israel should not hearken as a body, and that I should go out unto the Gentiles, and that they should hear me?

   No more of their excuses. They shall read, and they shall enquire of me during those 50 days. They shall enquire of me and study my words daily. They shall pray with a humble heart to know.

   If they hearken unto thee, and if they should believe in the LORD their God with a whole heart, and if they should enquire of me with a whole heart, I shall answer them, and I shall deliver. Lo, they have hearkened. I shall keep my words whereof I spoke unto Moses, and they shall not be cut off; for, lo, they have hearkened unto me, and I shall swell their hearts and enliven their spirits, and I shall remove their tremulous hearts and their tense inward parts, and I shall give them a new heart; and I shall give them peace.

   They shall bow with their hearts to the ground and pray to me, without book or rehearsed speech shall they pray unto me. They shall pray unshod. They shall pray as they walk, and as they cook, as they study and as they dine. They shall be unshod; for I shall pass amongst them to look upon them; and I am holy. I shall pass over them not as I did in Egypt when I passed over their fathers; but I shall come to the humble heart that seeketh and shall not pass him by or be far from him.

   In those 50 days my spirit shall search out the heart of Israel to see if they shall abstain from their ways and from the idols of their minds. He that crosseth the lintel of the beams of the frame of his door, I shall visit. The LORD thy God hath come to thy house to establish it. He that placeth it as a charm or as an idol, I shall not come to. See, I am spirit, and man must worship me from a right heart.    

   I shall open the synagogues, and Israel shall teach the nations. As Jerusalem yielded to Constantinople, and as Constantinople yielded to Rome, and as Rome yielded to Wittenberg, so shall Wittenberg yield back to Jerusalem. The time shall return. But ye shall not be like them, unto their ages and times, nor walk according to their ages and times, saying what happened therein was precedence of the LORD, and I shall not humble you before them.

   Thus thou shalt not drink of the cup of the nations; but thou shalt drink of the juneval headwaters of the LORD. His water is pure indeed, at the mouth of the rock; but, lo, the further the water floweth the more impurities it picketh up, and there where it sitteth it becometh brackish and unsound for mind and body. So shalt thou consider the day of salvation as the juneval source of the LORD. Ye shall hearken unto Moses and all the prophets, and all that I taught your fathers in the day they would not hearken unto me before my face before I scattered them upon the face of the whole earth; and ye shall repent.

   Ye shall repent. Every man and every child. Ye shall repent. Your wives and your daughters. All that is within your household. Ye shall return and turn unto me.

   Ye shall correct the Gentiles in their ways, for, lo, they have corrupted themselves; in things old and new they have corrupted themselves: in matters pertaining unto the powers of the living God they have corrupted themselves, in that they say I am not one. Lo, I Am One, saith the LORD. JHWH is my name. I have none other. My Spirit is holy and my tabernacle is Saviour. I am Saviour, and beside me there is no god. There is no other path but mine. I split not asunder. Thou shalt not be instructed of the churches, but thou shalt instruct them, for indeed have they corrupted themselves before me; and my spirit shall come upon you to teach the nations.

   Behold, they have kicked fat, being fat and spoiled; and having not seen me each fancieth his spirit’s indulgence.  None prospereth, and no hands join for a common good, for all seek only what is pleasing in their own minds. But put ye aside your witchcrafts, astrologers, your palmists, the workers of Wicca, your wizards and enchantments, your quartz, charms, and those who work with familiar spirits and speak for dogs and animals. Cast away the bones and carved lewd images. Bring out from you these abominations that it may be well with you, for by these arts doth a haughty mind deceive himself. Those who claim a familiar spirit are an abomination to me, and those who declare “It is a gift,” lie in their deception. Put these away and cleanse your souls that it may be well with you in the day of my wrath. For all this mine hand shall not be stayed; but I shall utterly purge the nations wherein they have committed these abominations, and wherein they pollute my holy name. 

   Who layeth it to hold that the LORD is holy? And who understandeth his great glory? As East is from West, so are my ways mysterious to man, and my ways approachable but never surpassable. Know ye not that the LORD is honour, and without him there is no dignity. There is none who can command of my spirit that I should perform it.

   Shalt thou see me as I am? Shalt thou say, Lo, God speaketh to me by each evening’s twilight? Nay, there is no creature that can bear my sight as I am. I croon not by the window of maidens past their prime. I visit not underachievers to give them their daily pride. Behold the great powers of heaven— it is as straw before my glory. But by my words ye shall know me and by my doings ye shall see me.

   I am the LORD: I speak and it cleareth the muddled mind. I breathe and it giveth wisdom. My words do not prolong, but they give fruit an hundred fold. It lingereth not in the ear, nor doth it remain caged within the heart.  Understand they not, nor doth flesh comprehend, no mind hold, that no one can stand before the LORD as he is; no creature can behold. No man, yea, no angel, hath seen his face. No creature can withstand my glory; and as I live, saith the LORD Most High, I will not change my glory or sully it. Fire would quench your land, glory blind your eyes, and your earth set a smoke.

   Therefore I did a wise thing, and there where I placed my spirit mine house was honoured. Canst thou lock me in a house of stone, saith the LORD? Rock and metals cannot hold my spirit. No, nor can the piercing of flesh destroy any man’s soul. Therefore did he walk among us, and spoke unto us face to face, as we are. And who is there that understood, and who is there that comforteth? We all are ignorant. We all comprehended not. O Emmanuel. We called upon a temple of stone, and we delighted in a place that did not speak, and no man called upon his tabernacle. But we shall call upon thy tabernacle forever more. So shall ye call upon me in that day and my voice ye shall not ignore, and ye shall know that I the Lord, am the LORD your God.

   Who knoweth the heart of men but the LORD? I see thy pride, O Israel, and I shall hone it after knowledge and not after foolishness. But the stock thereof, thy pride in me, I shall let remain as the shaft of the beam that I shall hone. And with it I shall support the uppermost works of the house. 

Chapter

68

GO, I have thought it, my Spirit hath conceived it, my hand is now even forming the time: Make thou to know and make thou to understand, give them ears to hear and a soul that seeketh the deep things of God; for they enquire, and I shall not harden my heart against them as at the former time.

   Give unto yourselves a span of rest, from Passover unto Pentecost, even for these 50 days give yourselves over to prayer and fasting. In the year of the 70th hebdomad of the Gentiles sustain yourselves with one another for these 50 days. Let him who worketh abstain, and let your congregations and those of substance amongst you lend support for those 50 days, that all Israel may abstain from their routines and incline their hearts unto the LORD their God, with deep prayer and fastings.

   Give ear unto the sum of thy ways, O Israel, and consider if there hath been a time like unto this before? Have the words of thine elders come to pass or explained unto thee all that thine heart hath perplexed over, over all that thou hast kept in thine heart, and what hath happened unto thee and thy fathers, lo, these bottomless years of thy second captivity?

   Then give ear, and incline your hearts unto the LORD, the God of Israel, and soften your hearts before me that I may pass amongst you in those 50 days and not harden my heart against your stiff necks and your foolish minds.

   Let the dullness be removed from your minds, and let your foolishness flee from you as day vanquisheth night. In the 70th hebdomad, in the final of the hebdomad, let the veil be lifted.

   Thou shalt measure the sum of thy ways before thee, and thou shalt hearken unto my servants the prophets of old. Thou shalt read them by books, and thou shalt above all bow thyself to the ground in prayer. Thou shalt pray unto the LORD thy God that he enlighten thee, that he will place thy sin before thy face that thou be no more deceived with thyself, and thou shalt hearken unto his words at last.

   Whether thou be in the synagogue or outside the camp; whether thou hast taken a wife of the nations, or an husband of the nations, thou shalt leave off thy work, and thou shalt give thyself to pray and fasting before the LORD. Thou shalt meditate upon his ways, and thou shalt ask of him, “Are these things so?” Be thou humble, for the LORD thy God is a mighty God, and there is none before him.

   If thou hast children by thy wedlock with the nations, thou shalt bring them with thee. If thou hast children by whoredoms with the nations, thou shalt bring them with thee. I do seek out all the sons of Isaac, and each shall stand on his own.  This shall apply to all those born of any Jew, for I do call back my people, the seed of Isaac. Let him who is an Hebrew not call himself not a Jew.

   Trust not in the vanity of thy ways, nor in those that teach thee that thou canst make of the LORD thy God what thou wilt. Nor take advantage of the span, to revel and cast aside thy sincere heart and make it a time of play and holiday. For, see, I speak clearly unto thee. Can the world bear it? Can the world withstand the glory of a sudden thing? Then understand, the LORD thy God causeth a wonder: slowly, slowly, day by day, Jew by Jew. The dawn shall rise and as a scattered army shall Israel trickle back, waves here, streams there, over the hills, with their shields, with their young, with their things, and with their households, so shall they come back from their desert journey to the dawn light of the LORD their God over the peak of the mountains.

   I set in Zion a lodestone. And it shall draw my people, metal from amongst metal, wrought and pure, for I have wrought me my name, and for this sake I shall call ye back, lest the nations say of all that hath been “It was not of the LORD.”

   See the desert in the dawn light. See the things move about: a line here, a group there, babes upon the shoulder. Like ants see them slowly come. See them rise up the incline, see them mount toward the top, over the peak to a new dawn. See them come home unto the LORD, the God of Israel.

   Forsake your desert journey, my people. Neither ship nor horse, neither thing of the air or under the sea, shall bring you back unto me. Ye shall each one come of a way you have not known; and that way is I, saith the Lord.

 ודבר-יהוה בא אלי, לאומר: נביאי, דבר אל  ישראל דבר הזאת, אמנם דבר הזאת לשים נגד היום ההוא, דבר להביא למטה המקומות הגבוהים של רומא וכרמל, ודבר לזעזע את הכוחות העמים; לשים עתיד לקרות, יום לבנות את שילד-יעקב, שאני יכול להביא את אדם צעיר יותר להבשיל וקובע אותם ביום ההוא כפי עוגן, רזרבה שאני לא אריק. לא, הם לא יורקו, אבל הם יהיו שמן טוב, שמן ריחני בכד שאני אשפוך בכל עמים ועדיין זה לא ריק וגם לא ירידת קוו

 הם יעשו כן,  לשים עתיד לקרות נגד היום ההוא: בשנה 70 שבוע הגויים, סופר מפסח עד יום חמישים, כי אני המגן היחיד ושריון קטן לישראל

לכן בימים חמישים אלו, נותנים להם לשאול אותי בדרך זו,  כי אני אשמע אותם, ויהיה לא ספק. שאל שלי מלבך שלם. איש או ילד לא-יפקפקו

שאלו של יהוה אלוהיכם: האם שאני באתי בבשר בין אבותהם בפעם המופקדת על-ידי דניאל משרתי? אני לא אקשיב אל חנפן, או אל לו אשר לא ישאל בכבדות לרוחי לדעת

הם ישאלו כן

במגלת-ספר, כתוב שאני צריך לעשות זה, שישראל השלמה לא היתה מקשיבה, ושאני צריך לצאת עד הגויים, ושהם צריכים לשמוע לי

אין כל יותר מהתירוציהם. הם יקראו, והם ישאלו אלי במשך 50 ימים אלו. הם ישאלו אלי וילמדו את מילימי מדי יום. הם יתפללו עם לב צנוע לדעת

אם הם מקשיבים אל אתה, ואם הם מאמינים ביהוה אלוהיהם עם לב שלם, ואם הם שואלים אלי עם לב שלם, אני אשיב להם, ואני אשחרר אותם. הנה, הם הקשיבו. אני אכבד את מילימי שממנו דיברתי אל משה, והם לא יורשיעו; כי הנה הם הקשיבו אלי, ואני אתנפח את לבבותהם ואעורר את רוחותהם, ואני אסלק את לבבותהם הרוטטניים  וקרבייםהם המתוחים, ואני אתן להם לב חדש; ואני אתן להם שלום. אני דיברתי זה, אומר יהוה
 

הם יכרעו את לבבותהם לקרקע ויתפללו אלי, בלי ספר או נאום התאמן שהם יתפללו אלי.  הם יתפללו יחף. הם יתפללו בזמן שהם ילכו, ובזמן שהם יבשלו, בזמן שהם ילמדו ובזמן שהם יסעדו. הם יהיו את יחף; כי שאני אעבור בקרבם להסתכל עליהם; ואני קדוש. אני אעבור מעל אותם לא כפי שאני עשיתי במצרים כאשר עברתי מעל אבותהם; אבל אני אבוא ללב הצנוע שיחפש ולא יעבור לו או רחוק ממנו

באלו 50 ימים, רוחי תחפש לב-ישראל לראות אם הם יסתייגו מדרכיהם ומהגילולים ממוחותהם. הוא שמציין עם צלב את המשקוף של הקורות של המסגרת מדלתו, אני אבקר. יהוה אלוהיך בא לביתך להקים אותו. הוא שמניח זאת כאסימון או כמו אליל, אני לא אבוא. ראה, אני רוח, ואיש חייב לסגוד אותי מלב נכון

אני אפתח את בתי הכנסת, וישראל תלמד את העמים. כפי שירושלים נכנעה לקונסטנטינופל, וכפי שקונסטנטינופל נכנעה לרומא, וכפי שרומא נכנעה לוויטענבערג, אז תנובה וויטענבערג בתמורה לירושלים. הפעם תחזור. אבל אתם לא יהיו כהם, כדורותם ועידנימהם, וגם לא ילכו לפי דורותם ועידנימהם, אומרים מה שקרו בזה היה קדימה-יהוה, ואני לא אשפיל אתכם לפניהם

לכן אתה לא תשתה של כוס-העמים; אבל אתה תשתה של המזרקה של נהרי-מקור-יהוה. מימו טהור אמנם, בפה של הסלע; אבל, הנה, הבהמשך המים זורם יותר זוהמהות נאסף, ושם במקום יושב את זה נעשה מלוח ולא-בריא לנפש וגוף. אז אתה תשקול היום של היגאלות כפי שמקור המזרקה של יהוה. אתם יקשיבו אל משה וכל הנביאים, וכל שאני לימדתי אבותכם ביום הם לא היה מקשיב אלי לפני פני לפני שאני זרעתי אותם על פנים כדור הארץ השלם; ואתם יתחרטו

אתם יתחרטו. כל איש וכל ילדים. אתם יתחרטו. נשימכם וילדותכם. כל את אשר בתוך ביתך.אתם יחזרו ותור אל

אתם יתקנ את הגויים מדרכיהם, כי הנה הם השחיתו עצמם; בדברים חדש וישן הם השחיתו עצמם: בעניינים מתייחס אל הכוחות האלוהים החי הם השחיתו עצמם, בשהם אומרים שאני לא אחד. הנה, אני אחד, אומר יהוה. יהוה הוא שמי. אין לי שם אחר. רוחי קדושה ומישכני הוא מושיע. אני מושיע, ולידי אין אלוהים. אין שביל אחר אבל שלי. אני דלוף לא לחלקים. אתה לא תלומד של הכנסייות, אבל אתה תלמד אותם, כיאמנם הם השחיתו עצמם לפני; ורוחי יבוא על אתם ללמד את העמים

הנה, הם בעטו שומן, להיות שמנים וקילקלו;
ולא ראה אותי כל אחד אוהב את הפינוק רוחו.
אף אחד לא מצליח, ולא ידיים מצטרפות לטובות שכיחות, כי כלכם מחפשים רק  את אשר שמשמחים במוחותהם.אבל הטלו הצידה כישופיכם, אסטרולוגים, קורא בכף-יד, העובדים של וויככה, קוסמיכם  וקסמים, קוורצכם, סמלים, והם שעובדים עם האבות והידענים ואת מדברים לכלבים ובעלי חיים. הטל הלאה העצמות וגלף דמויות תאוותניות.
הבא ממך השיקוצים האלה שחיים יכול להיות טוב עמך,כי על-ידי ערמומיות האלה מוח יהיר מרמה את עצמו. הם שטוענים רוח מוכרת הם שיקוץ אלי, והם שמצהירים "זה מתנה," משקרים בתרמיתהם. הטלו אלה ונקה את הנפשותכם שזה יכול להיות טוב עמכם ביום מכעסי. כי כל זה ידי לא תיבלם ; אבל אני לגמרי אטוהר את העמים במה הם ביצעו את השיקוצים האלה, ובמה הם יזהמו את שמי הקדוש